Lishtof Et Ha’etzev - לשטוף את העצב
שמעתי הרבה סיפורים אני בא מהשטח
ראיתי מספיק כוכבים שנפלו על החוף
מיליון כינורות מנגנים רק אחד מנצח
הלוואי והייתי שוכח
הלוואי והייתי יכול
אז התחלתי לספור כאבים
והפסקתי לשיר לך
מכל הלילות השרופים המילים נגמרו
ואת כאן יושבת מולי אבל לא מסתכלת
איך שרים מנגינה מקולקלת הלוואי והייתי יכול
לילה
שתיתי לשטוף את העצב
רוקד עם עצמי לא בקצב
ואיך שוב נשארתי לבד
למה
בונה מגדלים והורסת
הולך לאיבוד במרפסת
איך שוב נשארתי לבד
כשכל האורות נדלקים
לאן את הולכת
כמו כל הגלים השבורים את בורחת לים
ועוד לא למדתי לשחות
אז תפסתי רכבת
רק תגידי את מי את אוהבת
לא איכפת לי לצעוק מול כולם
לילה
שתיתי לשטוף את העצב
רוקד עם עצמי לא בקצב
ואיך שוב נשארתי לבד
למה
בונה מגדלים והורסת
הולך לאיבוד במרפסת
איך שוב נשארתי לבד
